חממת משאבים ליוזמות כלכליות של נשים:

נשים יוצרות כלכלה פמיניסטית

תנועת אחותי – למען נשים בישראל

comme il faut

פורום מנהיגות מתנדבת – באר שבע

 

ראציונל והגדרת הבעיה

בחברה פטריארכלית, המשתיתה את ערכיה על יחסי שליטה ועל אבחנה בין הפרטי-נשי לציבורי-גברי, הנשים מודרות ממרחבי עשייה דומיננטיים ומכריעים. מלבד העובדה כי התחום הדומסטי נותר מזוהה עם המגדר הנשי, הרי שגם המרחב הציבורי והמקצועי מותיר לנשים תחומי פעילות הקשורים במהותם לתפקידיהן הביתיים. ידוע כי חלק ניכר מן הנשים בשוק העבודה עוסקות במתן שירותים, רובן שכירות, ואחוז גבוה מן העובדות משתכרות שכר נמוך בהשוואה לגברים (בשנת 2000 לדוגמה, הגיעה ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לנשים ל-62% מההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגברים).  צמצום העשייה הנשית לתחומים מקצועיים מובחנים, והזיהוי שנעשה בין מקצועות נשיים למקצועות גבריים, מדיר את אוכלוסיית הנשים ממרחבי השפעה משמעותיים בחברה ומבטיח את שוליותן הכלכלית (באמצע שנות התשעים כ- 60% מהמשתכרים עד שכר המינימום וכ- 65% ממקבלי השלמת הכנסה, היו נשים – יזרעאלי, 1999, ע"מ 167).

 

לא רק שנשים עוסקות בעיקר במתן שירותים בתוך הבית ומחוצה לו, ולא זו בלבד שהן ממוקמות לרוב באמצעה או בתחתיתה של ההירארכיה הכלכלית, אלא גם שהידע עליו הן אמונות אמור להיות כרוך במיקום "הטבעי" שלהן, להלן חינוך, רווחה, מזכירות, בישול וכיו"ב. על פי חלוקה זו, הגבר, בהיותו זה שאחראי על כלכלת ביתו, שולט אוטומטית  בגוף ידע שמאפשר לו להיות מפרנס אחראי. מכאן, שמיקומם "הטבעי" של הגברים, אותם אלה שעומדים כביכול בראש בתי-אב, הוא בתפקידים המזוהים עם תפקודם במסגרת המשפחתית-דאגה לכלכלתם ולביטחונם של בנות ובני הבית.  

 

החלוקה הנהוגה בתוך התא המשפחתי, כאשר היא מקבלת את הרחבתה הציבורית, מותירה את אוכלוסיית הנשים נעדרת כלים מעשיים ותיאורטיים אשר עשויים לסייע להן להרחיב את פעילותן והשפעתן אל המרחבים ה"גבריים"- או במלים אחרות, אל תוך תחומי הכלכלה והביטחון.

 

בהיותה של ישראל 'מדינה במצור' (או 'מדינה במצב מלחמה'), מתקיימת בה במשך שנים זהות בין נושאי הכלכלה והביטחון בישראל, באופן הקושר הצלחה וביצועיות צבאית עם הבנה בתחומים אלו ובכך מבטיח כי רק לגברים תהיה גישה לסמכות ראציונלית ביחס אליהם. הדרתן של הנשים מעיסוק בנושאים אלה מועצמת שבעתיים במיוחד בשל ההסכמה הרווחת כי בהעדר ניסיון מתחום הצבא אין באפשרותן להעמיד טיעונים רציונאליים בנושאים קיומיים.

 

הפמיניזם הליברלי בעולם המערבי ובישראל יצר את השיח סביב כניסתן של נשים לשוק העבודה והחל לדבר את הצורך במאבק אשר יאפשר השתלבותן של נשים בעמדות כלכליות בכירות במשק. שיח ציבורי זה, על אף חשיבותו הגדולה, היה מוגבל לנשים ממעמד כלכלי גבוה ו/או בעלות השכלה רחבה וגבוהה ועל כן היה מוגבל בהשפעתו על רוב אוכלוסיית הנשים בישראל שאינה נמנית על אליטה זו. יחד עם זאת, השיח הפמיניסטי הליברלי בישראל התכתב בהצלחה עם פעילותן הכלכלית של נשים רבות: נשים יהודיות בתפקידן בתוך משפחות מהגרים נצחיות, כפי שהראתה במחקריה פרופ. דבורה ברנשטיין, היו תמיד מעורבות בפעילויות כלכליות שונות במיוחד בתחומי מלאכות היד והמסחר בתוצרת הבית. נשים רבות שנולדו לתוך משפחות עלית, הראו בהשתלבותן בעסקי משפחותיהן, כי יכולות הניהול והתפקוד הכלכליות שלהן לא נופלות מאלו של גברים.

 

בשנים האחרונות, מתרחש תהליך  התפתחות והאצה בפעילות הכלכלית של נשים המתקיימת בפריפריה הגיאוגרפית.  פעילות כלכלית של נשים מתרחבת על בסיס שותפויות עסקיות הנוצרות על מנת להעצים את יכולתן של שנים להתפרנס מעבודתן. יחד עם פעילות זו, המגובה על ידי עמותות העוסקות בהעצמת נשים, מתקיימת עלייה של פעילות כלכלית של עסקים זעירים וקטנים של נשים בכל רחבי הארץ. כיום פועלים בישראל 50,000 עסקים זעירים וקטנים של נשים בתחומי פעילות מגוונים.

מגזר משמעותי בישראל הוא נשים אשר עובדות כשכירות בענפי שירותים שונים. כתוצאה מעלייה במספר נשים המצליחות לתפוס עמדות בכירות במשק, אנו עדות לגידול במספר הנשים המועסקות בעסקים המנוהלים על ידי נשים ושנמצאים בבעלות של נשים.

על אף הגידול בעשייה הכלכלית של נשים, עדיין גדל והולך מספר הנשים שעובדות במשק ביתן בלבד. 60 אחוז מאוכלוסיית העוני בישראל מורכבת מנשים, רובן ממוצא מזרחי ומתגוררות בפריפריה הגיאוגרפית.

למרות העלייה בעשייה הכלכלית של נשים בישראל, עדיין לא מצליח להתקיים שיתוף פעולה בין הנשים הפועלות במעמדות ומגזרים שונים בחברה (נשים שאינן עובדות ונשים עובדות עניות מהפריפריה ומהמרכז, נשים בעלות עסקים קטנים, נשים בעלות הון) . העלייה בפעילות הכלכלית של נשים בישראל, העלייה במספר עסקי הנשים בישראל והעובדה כי ישנן נשים אשר צברו את הונן בזכות עצמן, עדיין אינה מעידה על מהלך חברתי אשר יכול ועשוי לשנות את המבנה החברתי הפטריארכלי.

שותפות בין נשים, למידה הדדית, היכרות בלתי אמצעית והפרה של חלוקות גבריות של מרכז/פריפריה, עשיר/עני, משכיל/בור, יוכלו להתחיל וליצור בישראל אלטרנטיבה אזרחית של נשים, שלא רק עושות כלכלה אחרת, אלא גם משפיעות על הכלכלה הקיימת.


 

הפרוייקט המוצע הוא צעד ראשון בדרך ליצירת שותפויות מסוג זה בין נשים. הוא מתבסס על פרוייקטים ויוזמות שכבר החלו ועל מחוייבות שכבר התנסחה ומבחינות אלו ישימותו ברורה וודאית. הפרוייקט המוצע בא לענות על צרכים אמיתיים של נשים המנסות לקיים פעילות כלכלית עסקית בפריפריה המבוססת על מיומנויות קיימות. בה בעת, הפרוייקט המוצע קושר גם נשים מהמרכז ללמידה, התפתחות ופיתוח ערכי אשר יתבססו ויזינו את שיתוף הפעולה בין הארגונים השונים.

הפרויקט המוצג כאן מושתת על מודל ייחודי של למידה ומנטורינג הדדי בין נשים מקבוצות אוכלוסייה שונות – נשים קשורות לאליטה עסקית ובהמשך נשים באקדמיה, יחד עם נשים מהפריפריה החברתית/כלכלית/גיאוגראפית – מיועד בין היתר, לשבור אסטרטגיות מסורתיות של "נשים חזקות" תורמות ומלמדות "נשים חלשות".     

 

 

על הארגונים השותפים

תנועת אחותי  

תנועת אחותי למען נשים בישראל נוסדה בשנת 1999 על ידי פעילות חברתיות  ופמיניסטיות, אשר הכירו בצורך למקם במרכז הדיון הציבורי נושאים של צדק כלכלי ולהעצים את הסולידריות של ציבור הנשים עם נשים ממעמד כלכלי-חברתי מוחלש. אחותי הוא ארגון פמיניסטי המושתת על עקרונות הפמיניזם המזרחי (Feminism of Color) הפועל למען נשים מנוחשלות ומבקש לקדם אל קידמת הדיון הציבורי נושאים של עובדות בשכר נמוך, נשים לא-עובדות ומצוקות של נשים בפריפריה התרבותית והגיאוגרפית.

תנועת אחותי קמה על רקע העובדה כי ארגונים פמיניסטיים בישראל נוסדו והונהגו על ידי נשים אשכנזיות, רובן אקדמאיות ומתגוררות במרכז הגיאוגרפי, אשר פעלו לקידום צרכים ואינטרסים האופייניים לנשים ממעמדות אלה. ידוע מאבקם של ארגונים פמיניסטיים בארץ לקידום נשים בדירקטוריונים, בכנסת ובמוסדות להשכלה גבוהה. מבלי להמעיט בחשיבותם של מאבקים אלה ובצורך לקיימם, הרי הם דחקו לשולי התודעה הציבורית את קיומו של ציבור נשים רחב  שעסוק בהישרדות כלכלית ובקיום יומיומי ולא בתפיסת עמדות בכירות במשק ובכלכלה.

מטרות התנועה

  1. לאמן ולתמוך בקבוצות של נשים לא-עובדות כדי שיוכלו להיות עצמאיות כלכלית על ידי פתיחת עסקים משלהן.
  2. תמיכה בתהליכי שינוי מדיניות למען רווחתן של נשים מאוכלוסיות מוחלשות.
  3. תמיכה בנשים יוצאות אתיופיה ופיתוח שותפויות עסקיות המבוססות על יכולותיהן המקצועיות.
  4. מתן מרחב לנשים למפגש ולימוד של פמיניזם מזרחי.
  5. מתן לגיטימציה לתרבות ואמנות מזרחית.

מלבד הפרויקטים אותם מפעילה תנועת אחותי למען העצמתן של נשים בפריפריה, כרוך הישגה המרכזי בהובלה של סדר יום פמיניסטי אחר בישראל, השם דגש על  נושאים של צדק חברתי, מתן נראות לנשים מוחלשות בישראל והעצמה כלכלית של נשים מנוחשלות.

יו"ר התנועה: ד"ר אורלי בנימין וד"ר אסתר עילם

מנכ"לית התנועה: שולה קשת

 

פורום מנהיגות מתנדבת – באר שבע

פורום מנהיגות מתנדבת פועל משנת 2000 . משנת 2002 התאגד כעמותה ששמה לה למטרה שילוב קהילת יוצאי אתיופיה יחד עם הקהילה הותיקה. הארגון עסק בתחילת דרכו בעיקר בלמידת התרבות האתיופית ולימוד צרכי הקהילה.  עמותת מנהיגות מתנדבת מפעילה חמישה פרוייקטים:

א. הוספת קו חדש בער"ן בשפה האמהרית וטיגרית שהיום נותנת שירות בכל הארץ. ב. פרנסה לפני הכל –  סיוע בתעסוקה. ג. נשים רוקמות יחדיו. ד. הפעלת מועדונית לילדי/ות האמהות העובדות. ה. בנק הזמן –  שירות לקהילה, רישות לקהילה.

 

מנכ"לית: מרגלית משה

יו"ר: אבי לינדה

חברת אופנה  Comme il Faut

Comme il Faut הוקמה על ידי שתי נשים לפני 17 שנה, אשר שמה לה למטרה לקדם מטרות עסקיות יחד עם מטרות פוליטיות של העצמת נשים. החברה מפעילה תשע חנויות: ברחובות, תל אביב, גבעתיים וחיפה ופועלת מתוך מטרה לענות על צרכיה של אישה פעילה שזמנה יקר, המנהלת סדר יום עמוס ודינאמי ומבקשת להתפתח ולפרוץ גבולות. תחת קורת גג של כל חנות ימצאו הלקוחות בגדים, אביזרים, נעליים, תיקים ועוד. מוצרי החברה מיוצרים בארץ, על ידי תופרות, גזרניות, מעצבות ועוד, אשר עובדות יחד בסטודיו Comme il Faut, הממוקם בגבול תל אביב-יפו. בסטודיו עובדות יחדיו כ- 90 נשים בתחומי הייצור, התפעול,  העיצוב, השיווק והניהול. 

"אנו מאמינות בנשים" היא האמירה השיווקית והערכית של החברה, אשר ידועה כמותג יוקרתי המוכר ומשווק את מוצריו לנשים אמידות כלכלית ברחבי הארץ. comme il faut מקיימת תרבות עסקית המאמינה בקידום נשים לעמדות בכירות בפוליטיקה ובעסקים. מזה 11 שנה מתקיים בחברה נוהג  של משלוח תשורה אישית ומכתב החתום על ידי העובדות לנשים המקבלות מינוי בכיר בעסקים או באקדמיה. כמו כן משקיעה החברה בחשיפה ציבורית של נשים יזמיות בתחומים שונים. כך, למשל, הושק בסתיו 2001 היין הראשון של הייננית אורנה צ'ילאג, בין הנשים היחידות העוסקות בתחום זה בארץ.

comme il faut מאמינה בקיומו של קשר הדוק בין אמנות לבין השפה האסתטית של החברה, אשר בא לידי ביטוי בתערוכות מתחלפות של נשים יוצרות, המוצגות בבית קפה comme il faut בדיזנגוף בתל אביב. את התערוכות אצרו, בין היתר, תמי כץ-פריימן, אירית סגולי ואריאלה אזולאי.  

החברה מוציאה מדי שנה שני קטלוגים, במסגרתם היא מכלילה ומתעדת את עמדותיה הפוליטיות. בין הקטלוגים : קטלוג "עבודות שקופות – קיץ 2005- אשר הציף את עבודות הבית של נשים שאינן מתומחרות ואינן נחשבות כעבודה; קטלוג "נשים חוצות גבולות" בקיץ 2004, שהפגיש את הלקוחות עם העימות הישראלי-פלסטיני; קטלוג "הסיפור שלה"- חורף 2004, אשר דיבר היסטוריה מזווית נשית ועוד.

מנכ"לית קום איל פו- סיביל גולדפיינר

סמנכ"לית שיווק ומכירות- מיכל כהן

 

שם הפרוייקט: יוצרות ביחד כלכלה פמיניסטית-הלכה למעשה

מטרות

 

יעדים לשנה הראשונה

כללי

בשנה הראשונה, הפרויקט יאפשר מפגש בין הנשים, קיום היכרות בלתי אמצעית ביניהן, הכרה של הפעילות הכלכלית של הנשים מהפריפריה ושל הנשים מהמגזר העסקי, העמקת הידע הפמיניסטי אצל השותפות בפרויקט  והגדלת אפשרויות ההשפעה של הנשים הללו על סביבתן המקצועית והאישית כאחד.

הפרויקט יקנה למשתתפות ידע נרחב על קשיים ומצוקות של נשים בדרגים כלכליים שונים ומתוך מפגש של מצוקות וחונכות הדדית יוכלו להיווצר אופציות עשייה הדדיות וסיוע של נשים לנשים. יצירת תהליך מתמשך של חונכות הדדית תאפשר הקמתו של קאדר נשים בעלות כלים ניהוליים עסקיים הפועלות מתוך ערכים ותפיסות פמיניסטיות.

השאיפה שלנו בשנה השנייה הינה לשלב את בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בן גוריון – באמצעות סטודנטיות/ים שיקיימו מנטורינג עם משתתפות מיזמים כלכליים של אחותי ושל מיזמים כלכליים בבאר שבע ובמצפה רמון.

 
תוצרים לשנה הראשונה

 

קהל היעד

קהל היעד לשנה הראשונה

 

מטרתו של המפגש הוא פיתוח מנגנונים לשילוב ולקידום נשים בשוק העבודה בדרכים ההולמות את צורכיהן ורצונותיהן של הנשים השותפות. החיבור בין נשים הפועלות במגזר העסקי וסטודנטיות למנהל עסקים לבין פעילות פמיניסטיות יאפשר לימוד הדדי שבהמשכו יוליד מודלים כלכליים אלטרנטיביים ופמיניסטיים המכוונים לרווחתן של נשים ולקידומן הכלכלי והמקצועי.

 

השיטה

הפרויקט יזמן אפשרויות למידה הדדית באמצעות: העברת ידע תיאורטי פרונטאלי, קיום סדנאות מעשיות, קיום סיורים לימודיים המאפשרים דיאלוג ותהליך של העלאת מודעות פמיניסטית ע"י מנחות מקצועיות.

 

הפרויקט ישלב פדגוגיה פמיניסטית יחד עם יזמות עסקית על פי פרדיגמות של "כלכה חברתית" ו"כלכלה שנוצרת בשטח".

 

אופי השותפות הבין ארגונית

בשנה הראשונה נקיים ניסיון פיילוט בין חברת comme il faut לפרויקט "רקמה" של אחותי בקרית גת (25 נשים בשלב הראשון) ולפרוייקט נשים רוקמות יחדיו בבאר שבע (25 נשים). בהמשך אחותי תצרף לשותפות את הקואופרטיב של מתפרת מצפה רמון.

 

יוזמה כלכלית זו של פרוייקט ריקמה מבוססת על כשרונן ומקצועיותן של נשים יוצאות אתיופיה העוסקות במלאכת יד בעיקר ברקמה הן בקרית גת והן בבאר שבע. "אחותי" החלה ביוזמה של פרוייקט  ריקמה וצרפה אליה נשים יוצאות אתיופיה בלתי מועסקות מקריית גת ,עיירת פיתוח בדרום. "אחותי" מספקת לקבוצה כלים לניתוח מודעות פמיניסטית פוליטית והכשרה במיומנויות עסקיות ושיווקיות ויחסי ציבור.

החזון של התוכנית הוא לאפשר לקבוצת הנשים  - בטווח הקצר - להתפרנס בכבוד  - ובטווח הארוך - להגיע לעצמאות כלכלית.

הפרויקט הינו חלק מהתפתחויות ציבוריות כלליות המעודדות כלכלה חברתית וצדק כלכלי, פרוייקט "רקמה" של "אחותי, מוסיף למודל זה נקודות מבט הן פמיניסטיות והן של צדק חברתי ונותן כלים להתמודדות בדרך של פמיניזם אקטיביסטי.

"רקמה" משתמש באסטרטגיות של שותפויות בעסקים קטנים על מנת להתמודד עם בעיות העוני,האבטלה והדחיקה לשוליים חברתיים של נשים החיות בפריפריה הישראלית וזאת כתשובה למדיניות הפוליטית החותרת תחת בטחונן הכלכלי והקיצוצים בהבטחת הכנסה של השכבות העניות.

 

צוות הפרוייקט

לייקה ירדני- אמנית קרמיקה ורקמה,מורה לקרמיקה ותושבת קריית-גת מנהיגה מזה זמן בקהילה המקומית ומנוסה בהנחיית קבוצות העצמה.

דבורה דאסטה – תושבת קריית גת,  מנחה של התהליך העלאת מודעות פמיניסטית ופוליטת ואחראית על העצמת הקבוצה.

טסי אישאתו – מעצבת אופנה בוגרת שנקר המכללה לעיצוב. משלבת אופנה עכשווית עם רקמה אתיופית מסורתית.

שולה קשת – מנהלת אחותי למען נשים בישראל

ד"ר אסתר עילם – נותנת הדרכה וליווי מקצועי לדבורה דאסטה בהנחיית הקבוצה מנקודת מבט פמיניסטית פוליטית של פמיניזם מזרחי דרך הפרספקטיבה של נשים יואות אתיופיה.

יעקב (ינקלה) שטיינברג, עו"ד, מזח – המרכז ליזמות בחינוך ובחברה – יועץ ומלווה כלכלי – חברתי לפרוייקט.

 

פרוייקט נשים רוקמות יחדיו – באר שבע

כחלק מאיתור תעסוקה לקהילה יוצאי/ות אתיופיה בבאר שבע שאינה משופעת בתעסוקה הוחלט ללכת לכיוון של יזמות עיסקית מהבית. גובשה קבוצה של 23 נשים שמיומנות בריקמה והן החלו לרקום מהבית מלוות ע"י מדריכות מתנדבות המסייעות להן הן בהנחייה, במיומנויות עבודה מקצועיות, בלמידת השפה העברית ובליווי תהליך ייצור המוצר עד לסיומו על המדף.

 

צוות הפרוייקט

מרגלית משה מנהלת פורום מנהיגות מתנדבת, באר  שבע

רותי קרשנר – מדריכה

ג'ולייט לוטינגר – מדריכה

חדווה קסלמן - מדריכה

 

אופי השותפות הבין-ארגונית

השותפות בין הארגונים תתקיים בחמש דרכים:

1.                 מפגשים תיאורטיים משותפים בנושאים של פמיניזם, כלכלה ומגדר- בהנחיית תנועת אחותי;

2.                 מפגשים תיאורטיים בנושאים של שיווק ומכירות- בהנחיית קום איל פו;

3.                 סיורי היכרות ולמידה של נשים מ- comme il faut במיזמים הכלכליים של תנועת אחותי ושל פורום מנהיגות מתנדבת ובמקביל סיור הכרות ולמידה של הנשים מקרית גת ובאר שבע בחנויות ובסטודיו של קום איל פו;

4.                 הדרכה מעשית של נשות comme il faut במכירות;

5.                 מיזם משותף לנשות הפרוייקטים הכלכליים יחד עם נשות comme il faut שיכלול אירוע תקשורתי ושיווקי.  

 

הארגונים השותפים לפרויקט זה ינהלו את תכניות ההכשרה והייעוץ שיכללו:

אחותי תממן תשלום למרצות, מנחות, יועצות בפמיניזם מזרחי, ליווי בהפקת אירוע תקשורתי שיווקי.

חברת comme il faut תממן תשלום למרצות, מנחות, יועצות עסקיות מלוות עסקיות, שירותי דוברות ויחסי ציבור, יעוץ בהפקת קטלוג למוצרי אופנה של פרויקט רקמה, ליווי ויעוץ בהפקת אירוע תקשורתי שיווקי.

 

דרך ניהול התכנית

ועדת היגוי המורכבת מנציגות שלושת הארגונים השותפים, כולל נציגות המיזמים ויועצים חיצוניים ילוו את הפרויקט, יגבשו את תכניות ההכשרה והמנטורינג, יאתרו הזדמנויות לרישות והתחברות לשותפים נוספים.

 

תכנים (תיאוריה ופרקטיקה)

צוות מרצות ומנחות מטעם comme il faut

סיביל גולדפיינר, מנכ"לית comme il faut.

מיכל כהן, סמנכ"לית שיווק comme il faut

יעל טרגן, ממעצבות comme il faut

 

תכנית הכשרה והמנטורינג לנשות הפרויקטים הכלכליים בפריפריה תכלול:

'מרעיון לעשייה- כך הקמתי את החברה'

'איך משווקים אופנה ?'         

'ניהול ומכירות הלכה למעשה'

'אמנות העיצוב'

-  ידע תיאורטי על פיתוח עסקי, שיווק ומכירות.

- כלים יום יומיים בשיווק ובאסטרטגיות מכירה.   

-          אירוח נשות הפרוייקטים של אחותי בחנויות ובסטודיו של comme il faut על מנת ללמוד מקרוב על העשייה העסקית היומיומית בחברה.

-          חיבור בין המיזמים הכלכליים של תנועת אחותי לבין עסקים נוספים בארץ, כדוגמת חנויות מעצבים שירצו לרכוש את תוצרתם. 

-          ליווי הפרויקט על ידי יחידה הדוברות ויחסי הציבור של קום איל פו.

-          ייעוץ להוצאת קטלוג של פרויקט רקמה.

 

במהלך השנה –  חנויות comme il faut יאמצו את פרוייקט רקמה בקרית גת ובבאר שבע.

 

 
צוות תכנית ההכשרה של אחותי

שולה קשת  - מנהלת תנועת אחותי.

עו"ד קלאריס חרבון  - קליניקה משפטית אוניברסיטת תל אביב.

ד"ר אורלי בנימין, חברת ועדה מנהלת.

ד"ר אסתר עילם  חברת ועדה מנהלת.

אורנה זקן חברת ועדה מנהלת.

עו"ד יעקב (ינקלה) שטיינברג, בשיתוף תנועת אחותי).

 

צוות תוכנית ההכשרה של פורום מנהיגות מתנדבת

מרגלית משה מנהלת פורום מנהיגות מתנדבת, באר  שבע

רותי קרשנר – מדריכה

ג'ולייט לוטינגר – מדריכה

חדווה קסלמן - מדריכה

 

תכנית ההכשרה לנשות comme il faut תכלול:

"פמיניזם מזרחי" – כלכלה, תרבות וזהות

"עוני ופמיניזציה של עוני"

"העסקה פוגענית"

"על גזענות וגזענות מופנמת"

הגוף הכהה: מחוויה להתנגדות

 כלכלה פמיניסטית - פרספקטיבות מגדריות על חברה וכלכלה

מרכז ופריפריה בראייה מגדרית - "כלכלה מלמעלה וכלכלה שנוצרת בשטח"

נשים בעידן הגלובליזציה –ביקורת הכלכלה הניאו-ליברלית

נשים בחברה – מגדר ומעמד

פמיניזם שחור - פמיניזם לבן

סוגיות בניהול פמיניסטי

סיורים לימודיים בפרויקט רקמה בדרום :

משתתפות מטעם קום איל פה יתארחו ויסיירו בפרוייקטים בשטח, יפגשו את משתתפות המיזמים, רכזות, מנחות, מעצבות האופנה ונציגות מהקהילה.

 

 

קריטריונים לקבלת מועמדות לתכנית

ישתתפו בתכנית חברות בפרויקט רקמה של אחותי בקרית גת, נשים מפרוייקט נשים רוקמות מבאר שבע ונשות חברת האופנה comme il fautהמוכנות להעמיק את המחויבות הפמיניסטית עם נשות הפריפריה החברתית/כלכלית/גיאוגראפית.

 

 

משך התכנית ושלביה השונים

בבקשה זו מצורפת כאן תכנית לשנה הראשונה – פיילוט. בעוד חצי שנה נוכל להגיש את התכנית לשנה השנייה וחיבור השותפים הנוספים (כולל אונ' בן גוריון בי"ס מנהל עסקים ועסקים נוספים המעוניינים לשווק את מוצרי האופנה של פרויקט "רקמה" בדרום הארץ)

 

לוח זמנים ראשוני

3 חודשים – גיבוש ועדת היגוי ובניית התכנית בשטח.

9 חודשים – במקביל: יישום תכני ההכשרה והליווי בפרויקט רקמה בקרית גת, בבאר שבע ובחברת קום איל פו.

בחודש ה- 11 הפקת חוברת פרוייקט.

בחודש ה- 12 הפקת אירוע תקשורתי שיווקי משותף.

 

הערכת התכנית

ועדת ההיגוי של הפרויקט תלווה בתיעוד ובצפייה את השלבים השונים של התכנית.

קריטריונים להערכת הפרויקט:

  1. כמות המפגשים בין קבוצות הנשים המשתתפות בפרוייקט.
  2. כמות מפגשי ההכשרה והמנטורינג ביניהן.
  3. מידת ההטמעה של תכני ההכשרה בקרב הנשים.
  4. מידת מחויבות ומעורבות בקרב בפרוייקטים כלכליים בשטח.
  5. מידת חיבור הפרויקטים הכלכליים לגורמים עסקיים נוספים (חנויות, מעצבים, וכו').
  6. מידת יישום כלים וידע עסקי ושיווקי לקידום הפרוייקטים שבשטח.

 


 

דגשים לפרויקט יוצרות ביחד כלכלה פמיניסטית-הלכה למעשה (להלן הפרויקט)

בשנים האחרונות אנו עדים לפרויקטים שארגונים חברתיים יזמו מתוך כוונה לסייע לקבוצות שונות לשפר את מצבן הכלכלי באמצעות פתיחת עסקים קטנים או זעירים. התופעה בולטת עד כדי כך שפעילות שמטרתה עידוד יזמות עסקית הוכרה כאחת מהאסטרטגיות לשינוי חברתי שאומצו על ידי ארגונים דוגמת שתיל בליבת הפעילות לשינוי חברתי שאותם ארגונים יוזמים. היוזמות הללו נוצרו, בין השאר, על רקע קשיים ותוצאות דלות בניסיונות לסייע בשילוב אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה. התוצאות הדלות נבעו, בין השאר, ממחסור במשרות בתנאים ראויים וכן בשל פער גדול של כישורים, השכלה ומוכנות של אוכלוסיות מוחלשות, ובפרט נשים לא עובדות ולא משכילות השייכות לקבוצות מודרות ודחוקות לשוליים, ביחס לדרישות הסף לכניסה לשוק העבודה. פער הקיים במיוחד בעבודות המספקת פרנסה ראויה ואינן זירה של עושק ודיכוי דוגמת עבודות קבלן למיניהן. זאת, כאשר מנגד המדיניות הכלכלית הרעה עוד ועוד את מצבן של קבוצות אלה, באמצעות קיצוץ בקצבאות, העלאת סף הדרישות לזכאויות שונות ועוד.

על רקע המצוקה ההולכת ומחריפה של קבוצות אלה, תנועת אחותי מנתה בין מטרותיה העיקריות אימון ותמיכה בקבוצות של נשים לא-עובדות במטרה לסייע להן להיות עצמאיות כלכלית על ידי פתיחת עסקים משלהן ובפרט תמיכה בנשים יוצאות אתיופיה ופיתוח שותפויות עסקיות המבוססות על יכולותיהן המקצועיות.

הפרויקט דנן נובע מהמטרה הכללית הנ"ל ויעדיו יצירת קשר בין עובדות comme il faut לבין נשים בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית בישראל, במטרה ליצור קהילה של נשים ויצירתה של רשת חברתית וכלכלית של נשים, שתאפשר, בין השאר, יצירת למידה הדדית ועשייה חברתית וכלכלית משותפת של נשים, והגברת יכולתן של נשים מקרית גת ובאר שבע להקים ולנהל פעילות עסקית עצמאית.

הרעיון שמקום שארגונים חברתיים התקשו לסייע בהשתלבות נשים בשוק העבודה הם יצליחו בתחום קשה לא פחות של יזמות, רק בשל העובדה שבתחום זה המכשלות הפורמאליות של השכלה ונסיון תעסוקתי לכאורה פחות רלוונטיים, יכול להיחשב במידה רבה כאופטימית יתר על המידה. יש לזכור שהצלחה של פרויקט כאמור מחייבת התייחסות לקושי העצום של הנשים אליו הפרויקט מופנה, להשתלב גם בשוק היזמות ולתת מענה לקושי זה. עוד יש לתת את  הדעת למספר קשיים הנובעים מהמתח האינהרנטי שנוצר בין ארגון חברתי שלא למטרת רווח, כגון "אחותי" ליזמויות העסקיות שהוא מנסה להנביט מתוכו, כל זאת על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה של הפרויקט.

 

המתח בין ארגונים חברתיים לעסקים

המתח בין ארגונים חברתיים לעסקים נובע מהשוני העמוק האתוס של סוגי הפעילויות האלה. זה הוא שוני רב מימדי הקשור למניעים השונים של הפועלים בשני תחומים אלה, אופן התנהלות כספי שונה, סדרי עדיפויות שונים, סגנון שונה ועוד. ביטוי לשוני העמוק, הפרדיגמאטי כמעט, בין השניים, בא לידי ביטוי ביחס לסיכונים הקשורים לניהול עסקים מחד ולסיכויים לרווח הצפוי מניהול מוצלח של עסק מאידך. ארגונים חברתיים רבים מנסים ליצור סביבה חסרת סיכונים כזו שתאפשר יצירתם והתפתחותם של עסקים זאת בשל נימוק לכאורה שבהתחשב בתנאי הפתיחה הקשים כל קושי וסיכון נוסף יסכן את ההצלחה השברירית ממילא של פרויקטים כגון דנן. אולם, קיימים רמזים רבים לכך שהרתיעה מסיכונים ומחשיפה לתנאי אמת נובעת ממניעים עמוקים הרבה יותר ולמעשה קשורה לעובדה שסיכונים עסקיים כמו שאר מאפייני הפעילות העסקית (תחרות, שאיפה לרווח וכולי) זרים לרוחם של הארגונים ולרוחם של הפעילים. מאידך קיימת במקרים רבים חוסר נוחות מצד פעילים בארגונים חברתיים לנוכח יוזמות עסקיות המניבות ליזמיות רווחים משמעותיים, לעיתים כאלה העולים של משכורותיהן של מנהלות בכירות בארגונים. חוסר הנוחות הזו לנוכח סיכויים וסיכונים עומדת בסתירה לעובדה כי סיכון וסיכוי הם נשמת אפו של עסק. אין עסק ללא סיכון ואין עסק ללא סיכוי, אין טעם להקים עסק ללא תקווה לרווחים ואין זה סביר לצפות לעסק שיניב רווחים ללא כל סיכון לבעליו. אמנם, אין ספק שאין הגיון בחשיפה מהירה מדי של יזמיות, ובמיוחד כאלה שבאות מקבוצות מוחלשות, למלוא סיכוני השוק ובהחלט יש מקום לחשיפה הדרגתית לסיכון אולם העוינות של הארגונים החברתיים לשני אלה – סיכון וסיכוי – עמוקה הרבה יותר מזה וחשוב להתייחס לכך בשאלות כגון חשיפת יזמיות לסיכונים, יחס מעודד וחיובי לרווחים ועוד.

מיזם חברתי ראוי שיתנהל תוך מודעות למתח הבלתי נמנע בין שני האתוסים השונים המנוגדים הנ"ל ותוך נסיון לפתור את הבעיות הנובעות מכך. דרך אפשרית להתמודד עם המתחים הללו היא חשיפתם על פני השטח והידרשות ישירה ועניינית אליהם. מחד יש מקום לראות בפעילות הארגונים עצמם כאוכלוסיית יעד להעצמה בנושא ומאידך יש לבצע חשיפה הדרגתית ומבוקרת אך ממשית של היזמיות לסיכון זאת מתוך שאיפה לשפר את הקיימות של העסקים החדשים ולסייע ליכולתם לפעול בתנאי אמת.

קיימות

העובדה כי מטרת הפרויקט היא בין השאר הגברת יכולתן של נשים המעורבות בפרויקט להקים ולנהל פעילות עסקית עצמאית מחייבת פיתוח סביבה ומערך הכשרה שיעניק למשתתפות בפרויקטים כלים משלושה סוגים:

  1. ידע - ידע תיאורטי ומעשי בניהול עסק (שיווק, מימון ועוד);
  2. מיומנויות - כגון ניהול זמן תכנון עסקי;
  3. יכולות אישיות - כגון יכולת לעמוד במתחים ובשינויים;

 

בכל אלה יש כדי לסייע לבוגרות הפרויקט לרכוש במהלכו יכולת של ממש להקים עסק בר קיימא שיספק להן פרנסה וכל זאת בנוסף ללמידה והגברת המודעות הפמיניסטית - חברתית.

אלמנט נוסף שיסייע להגברת רמת הקיימות של המיזמים של בוגרות הפרויקט הוא אופן היפרדות או היציאה ההולם (Exit) של בוגרות הפרויקט לפעילות עצמאית משלהן, במקרים שדבר זה אפשרי. נשים רבות נרתעות מפתיחת עסק עצמאי משלהן בשל רתיעה וחשש מחשיפה לסיכונים והתמודדות עם קשיים ממשיים ובמידת מה גם תודעתיים, הנובעים מהצורך לבקש אשראי בבנק, לסכן חסכונות, להתמודד עם שלטונות המס  ולעיתים לאבד זכאות לתשלומי ביטוח לאומי בטרם העסק מתבסס ואפילו נושא רווחים של ממש וזאת בנוסף לקשיים כגון התנגדות של סביבתן ולעיתים בני משפחתן לצעד מסוג זה. בחיפוש הדרך הנכונה להיפרדות מהפרויקט חשוב לנסות למצוא דרך שתהלום את צרכי בוגרות הפרויקט ואת ריקען האישי והתרבותי. במספר מקרים נעשו ניסיונות להקים קואופרטיבים שנחשבים לפתרון ביניים בין המשך התקופה המוגנת במסגרת הארגון או הפרויקט החברתי לבין יציאה לפעילות עצמאית ממש. יישום של פתרון שכזה למרות היותו שובה לב ופורט על נימים נוסטלגיים, עשוי שלא להלום את מידות הנפש והרקע התרבותי של בוגרות הפרויקט וגם לא להלום את מה שציינו לעיל כנשמת אפו של עסק – הרצון לרווח והצלחה ולעיתים רווח שהוא אישי ולא קבוצתי. הכוונה כפויה של נשים בוגרות הפרויקט לפעילות עסקית במסגרת קואופרטיב יכול שלא לעלו בקנה אחד עם שאיפותיהן האישיות ויש מקום לאפשר ולהכשיר לקראת פעילות במסגרות אחרות, כגון עסק עצמאי והכל על מנת ליצור תהליך יציאה שיהלום את צרכי הבוגרות ושאיפותיהן.  למשל, ניתן לחשוב על תקופה בה בוגרות פרויקט ייהנו מחניכה אישית שתימשך במהלך תקופת הקמת עסק על ידן ומגישה מסוימת לשירותי ייעוץ וסיוע מקצועי או על פתרונות אחרים.

מרכיב נוסף שעשוי לקדם את היותם של מיזמי בוגרות הקורס ברי קיימא, הוא מתן דגש על מציאת שוק או יצירת שוק למוצרים והשירותים המוצעים על ידי בוגרות הפרויקט. אמנם, שלבי העבודה הראשונים בתהליך העצמה האישית של המשתתפות בפרויקט, מחייבים עיסוק במיומנויות ובידע הקיימים אצלן, כנקודת פתיחה לתהליך הנחוץ מאוד של ההעצמה ובנית היכולת האישית ליזמות. אולם לא נכון להישאר בנקודה הזו - לצורך יצירת קיימות של העסק העתידי יש להתייחס  לפער בין היכולות והכישורים של המשתתפות בפרויקט לצרכי השוק – יש לנסות ולהתאים את הכישורים והיכולות לצרכי השוק למצוא בדיוק לאיזה סוגי מוצרים ושירותים יש דרישה ובמקרה של פער לבצע את ההתאמות ובמקביל, נסות אולי ליצור שוק מיוחד – שוק שייתן עדיפות למיזמים של בוגרות הקורס באמצעות יצירת מותג חברתי או צינור שיווק חברתי שיאפשר מיזמים של בוגרות הפרויקט ליצור קיימות ונוכחות בשוק.

לסיכום

ביצוע פרויקט מוצלח של העצמה כלכלית מחייב טיפול גלוי וענייני במתחים הנובעים מהשוני בין ארגונים למטרות חברתיות לפעילות עסקית. עוד חשוב שלבוגרות הפרויקט יוענק ידע בניהול עסקי, מיומנויות כגון ניהול זמן ותגבור יכולותיהן האישיות בתחומים כגון עמידה בלחצים ובשינויים.

עוד יש לתת את הדעת ליצירת התנאים שיסייעו לכך שעסקים של בוגרות הקורס יהיו ברי קיימא על ידי חשיבה יצירתית על תהליך היציאה ממסגרת הפרויקט למסגרת עצמאית, וכן על איתור ואולי פיתוח של שווקים ממשיים לשיווק הסחורות השירותים של בוגרות הפרויקט.