בדיקה לבעיות רצפת אגן – אילו בדיקות ישנן וכיצד הן מתבצעות?

בדיקהבדיקה גופנית עשויה להיות כל מה שצריך לאבחון בעיות ברצפת האגן. במקרים מסוימים, רופא נשים רואה או מרגיש בליטה המייצגת צניחת אגן במהלך בדיקת אגן שגרתית.

במקרים אחרים, האישה מדווחת לרופא על התסמינים אותם היא חווה, כגון בעיות שליטה בשלפוחית השתן או המעי.

עם האבחנה הנכונה, ניתן לחוות הקלה מבעיות רצפת האגן. הבדיקות מבוצעות על ידי רופאי נשים או רופאים מומחים, ומבוצעות לשם קביעת הגורם לבעיות והבנת אופן הטיפול הדרוש. לאיתור מדויק של הגורם לבעיות ברצפת האגן, הרופא בודק את ההיסטוריה הרפואית של האישה, כולל תסמינים והיסטוריית הריונות או בעיות בריאות אחרות, ומבצע בדיקה גופנית, כולל בדיקת אגן.

סוגי בדיקות רצפת אגן

הבדיקות מבוצעות כדי לגלות את אופי הבעיות ברצפת האגן, במיוחד אם הן גורמות לבעיות בתפקוד שלפוחית השתן או המעיים, לשם הרכבת תכנית טיפול. בדיקות אלו כוללות:

ציסטוסקופיה

בדיקה זו משמשת להתבוננות בשלפוחית השתן כדי לאתר בעיות כגון אבנים בכליות, גידולים או דלקת. הרופא מאבחן באמצעות בדיקה זו בעיות בשלפוחית השתן, כגון דימום או כיבים. בדיקת רגישות אשלגן היא שיטה אחת לאבחן בעיות אלו.

במהלך הבדיקה, הרופא ממלא את השלפוחית עם תרופת אשלגן ולאחר מכן עם מים. הבדיקה מאפשרת אבחון דלקת בשלפוחית השתן או להצביע על בעיות אגן אחרות.

מנומטריה אנאלית – בדיקה זו מעריכה את כוח שרירי הסוגרים ופי הטבעת.

אולטרסאונד – בדיקה זו משתמשת בגלי קול ליצירת תמונת שרירי הסוגרים.

בדיקת רנטגן תוך ורידי – מצביעה על הגודל, הצורה והמיקום של הכליות ושלפוחית השתן.

סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (בדיקת CT) – משתמשת בקרני רנטגן להפקת תמונות מפורטות של מבנים באזור האגן.

לפרוסקופיה – אם בדיקת הדמיה לא חשפה את הגורם לבעיות ברצפת האגן, הליך זה עשוי להיות מומלץ. הוא כרוך בהחדרת מצלמה קטנה דרך חתך קטן לשם התבוננות על אברי האגן או נטילת דגימות רקמה.

היסטרוסקופיה – בדיקה נוספת הכרוכה בהחדרת מצלמה קטנה דרך הנרתיק אל הרחם, שימושית לאבחון ליקויים העלולים לגרום לבעיות ברצפת האגן שמקורן ברחם.

בדיקת תפקוד שלפוחית השתן – בדיקה זו מבוצעת להערכת מידת תפקוד השלפוחית, ומסייעת לזיהוי נשים הסובלות מבעיות שליטה על השלפוחית הזקוקות לניתוח.

בדיקות שתן – מסייעות לזיהוי נוכחות זיהום בדרכי השתן, העלול להיות הגורם לבעיות ברצפת האגן.

אלקטרומיוגרפיה (EMG) – בודקת את הפעילות החשמלית של סוגרי שרירי רצפת האגן ופי הטבעת. האלקטרודה קוראת את הפעילות החשמלית המיוצרת על ידי השרירים.

בדיקות רדיולוגיות – שימושיות לאבחון מצבים כגון אנדומטריוזיס; גודש אגני; הידבקויות; שרירנים; או מחלה דלקתית של האגן.

בדיקות דם – כוללות ספירת דם, בדיקת הריון ובדיקת זיהום כגון כלמידיה וזיבה.

אורולוג – זהו מומחה אחר עימו ניתן להתייעץ עם בעיות האגן קשורות לדרכי השתן. לדוגמא, אם בדיקת האגן מצביעה על ציסטיטיס אינטרסטיציאלי (IC), קיימות בדיקות אותן יכול אורולג לבצע. מצב זה מתבטא בדלקת כואבת בשלפוחית השתן, שאינה נגרמת כתוצאה מזיהום.

גסטרואנטרולוג – חלק מהנשים הסובלות מבעיות ברצפת האגן זקוקות לייעוץ רופא זה, המתמחה במחלות עיכול. הסיבה לכך היא שתסמונת המעי הרגיז (IBX) היא גורם שכיח לבעיות אגן. גורם זה עשוי להיות היחיד או שהוא עשוי להתקיים אף עם מצבים שונים.

מומחה לכאבים – חלק מהנשים הסובלות מכאבי אגן כרוניים מקבלות הפניה להשלמת הטיפול הניתן על ידי גניקולוג. מומחה כאב נחוץ לביצוע טיפולים בחסימות עצביות, והוא מטפל באמצעות גירוי עצבי חשמלי (TENS), או תרופות המשמשות לשיכוך כאבים כרוניים.

פיזיותרפיסט – מסייע לפתח שיטות תוכנית אימונים ומרגוע המסייעות לחיזוק שרירי רצפת האגן, והתמודדות עם מתח וחרדה בקרב נשים הסובלות מבעיות כרוניות ברצפת האגן.

מטפל נפשי – פסיכיאטרים ופסיכולוגים יכולים לסייע בטיפול בבעיות רצפת האגן, גם אם המקור לבעיות הוא פיסי. למוח יש תפקיד רב עוצמה באופן בו כאב נתפס, ודיכאון, מתח וחרדה עשויים להחמיר כאבים.

אין זה משנה עם איזה מומחה אישה הסובלת מבעיות ברצפת האגן מתייעצת, חשוב לבחור רופא מיומן באבחון וטיפול בבעיות אלו. אם הרופא הרגיל אינו מכיר בסיבות לבעיות, מומלץ לבקש הפניה למומחה.