מניעת נזקים לרצפת האגן לפני ובמהלך הלידה

מניעת נזקים לרצפת האגן לפני ובמהלך הלידהרצפת האגן מורכבת משרירים ורצועות התומכים באברי האגן, כגון שלפוחית השתן, הרחם והמעיים, ומסייעת לשמירת הסוגרים למניעת דליפת שתן או צואה.

שרירי רצפת האגן בנויים בצורת ערסל מעצם הערווה עד עצם הזנב והחוצה אל העצמות הצדדיות.

עובדה ידועה היא שלידה עשויה להשפיע על רצפת האגן, השרירים והרצועות שלה, והתהליך עלול להוביל לבריחת שתן או צואה, צניחת איברים באגן וכאבים ברצפת האגן. בשנים האחרונות חלה עלייה בבקשות לניתוחים קיסריים בהעדר צורך רפואי להליך.

הסיבה החלקית היא שנשים מבקשות להפחית את הטראומה לרצפת האגן ולמנוע בעיות, אך הליך זה לא תמיד מהווה גורם מגן מפני נזקים לרצפת האגן.

מה יכולות נשים לעשות כדי להגן על רצפת האגן?

מחקר מתמשך חוקר כיצד יכולה היולדת בלידה נרתיקית להגן על רצפת האגן. לדוגמא, ניתן למנוע התשה המגבירה את הצורך בסיוע מכשירים ובכך מגבירים את הסיכון לטראומת רצפת אגן. מחקרים הראו כי תנוחת האם במהלך הלידה חשובה אף היא.

לידה בתנוחת ישיבה זקופה או שכיבה על הצד, מניבה יתרונות כגון קיצור השלב השני של הלידה, ולכן פחות זמן דחיפות, ופחות סיוע של מכשירים והפחתת הטראומה לרצפת האגן. פעילות גופנית לשרירי רצפת האגן במהלך ההיריון, מסייעת בהתמודדות ומניעת בריחת שתן וצניחת איברים באגן.

גורמים מועילים אחרים הם שמירת משקל בריא ופעילות גופנית קבועה כגו הליכה, שחייה, ופילאטיס. מומלץ לבצע תרגילים לרצפת האגן שלוש פעמים ביום, ולהתאימם לשגרת היומיום באמצעות תרגול במהלך צפייה בטלוויזיה או לאחר השימוש בשירותים.

נזקי רצפת האגן המתרחשים במהלך הלידה

פציעת רצפת אגן מתרחשת בשלוש מתוך עשר לידות נרתיק ולעיתים קרובות כוללת צניחת איברים באגן ובריחת שתן. הבנת מנגנון הפגיעה בשרירי האגן הכרחית להפחתת הפגיעה במהלך הלידה.

מתחם שרירי רצפת האגן מתרחב ונמתחים פי שלוש מהגודל המקורי שלהם במהלך הלידה כדי לאפשר לראש העובר לעבור, ובכך מוגבר העומס על השרירים ואיברי האגן, במצב המגביר את הסיכוי לפציעה, נזק או אפילו שיבוש וניתוק מוחלט של שרירי האגן מנקודת הכניסה שלהם עד לעצם החיבור לערווה.

בנוסף, במהלך השלב השני של הלידה, כשראש העובר יוצא, שרירי רצפת האגן נמתחים ומתנפחים יותר, והנזק לעצבים עלול להתרחש לצמיתות, ובכך להוביל לרפיון או נפילת איברי האגן.

מצבים אלו עלולים לגרום לפגיעה משמעותית לשרירי רצפת האגן והעצבים, ולהגביר את הסיכון לבריחת שתן וצואה והתפתחות עתידית של צניחת איברים באגן.

מניעה והמלצות

מחקרים רבים הראו את יעילות השיטות השונות למניעת פגיעה ברצפת האגן במהלך לידה וגינאלית. תרופות לחסימה עצבית והזרקת הרדמה של אפידורל מגנים נגד התפתחות פציעות, ומאפשרים פתיחה מספקת של האגן על מנת למנוע פגיעה בשרירים.

גורמי סיכון כגו לידת מלקחיים, משקל העובר וגודל ראשו צריכים להיות מזוהים מראש לפני הלידה. זיהוי גורמי הסיכון המשפיעים על הסיכון לפציעה שימושי להפחתת הפגיעה. יש להשתמש בזהירות עם המלקחיים וחומרי ההרדמה כך ששרירי האגן יוכלו להימתח מספיק זמן לפני הלידה.

חשיבות תרגילי רצפת אגן לפני הלידה ובמהלכה

הבנת השפעת התרגילים להגנת רצפת האגן לפני הלידה ובמהלכה מסייעת במניעת התפתחות בעיות בתפקוד רצפת האגן. במחקר אחד, נשים שקיבלו טיפול רצפת אגן החל מהשבוע העשרים להריון, נמצאו בסיכון מופחת של 56% לבריחת שתן בהריון מתקדם, חמישים אחוזי סיכויים מופחתים כשלושה חודשים לאחר הלידה, ושלושים אחוזי סיכויים מופחתים כחצי שנה לאחר הלידה.

מחקר ארוך טווח נוסף הראה שלימוד תרגילי רצפת אגן או קבלת טיפולי פיזיותרפיה במהלך ההיריון ולאחר הלידה מועילים להגנה מפני נזקים לרצפת האגן, במיוחד לנשים הנמצאות בסיכון גבוה.

שיטות יעילות נוספות כגון טיפולים ידניים המבוצעים החל מהשליש השלישי להריון משנים את המאפיינים המבניים של רצפת האגן. עיסוי ידני או אימון לידה משמש למתיחת הנקבים והנרתיק בשבוע האחרון של הלידה.