עצירות הנובעת מבעיית רצפת האגן

עצירות הנובעת מבעיית רצפת האגןעצירות קשורה באופן הדוק לכאבי אגן. היא עלולה לגרום להחמרת כאב קיים או להיות גורם תורם אחראי ראשי לכאבי האגן.

לכן חשוב לשמור על פעולת מעיים תקינה ובריאה, אך נשים רבות הסובלות מכאבי אגן או תפקוד לקוי של רצפת האגן, עשויות לחוות קשיים בתפקוד מעיים תקין.

הבנת הקשר בין עצירות לבין בעיות ברצפת האגן

שרירי רצפת האגן הם קבוצת שרירים היוצרים את בסיס האגן. זהו מבנה דמוי “ערסל” המכיל שרירים התומכים באיברים הפנימיים של גוף האישה כולל שלפוחית השתן, הרחם ופי הטבעת. שרירי הסוגרים מקיפים את הפתח אל השלפוחית, פי הטבעת והנרתיק. שרירים אלו שולטים על פתיחת וסגירת השלפוחית ופי הטבעת.

במצב תקין, סוגר פי הטבעת ושרירי רצפת האגן נרגעים בתיאום עם שרירי הבטן, כך שניתן להעביר צואה. לעיתים, שרירי סוגר פי הטבעת אינם פועלים בתיאום עם שרירי רצפת האגן, והמצב גורם לקושי בניסיון להעברת צואה. תופעה זו ידועה כליקויים בתפקוד רצפת אגן.

מאפייני עצירות תקועה

סוג זה של עצירות מתרחש כשאישה מתקשה להעביר צואה מהגוף. הצואה מתחילה לעבור, אך נתקעת ואינה עוברת. מצב זה עשוי לנבוע מליקויים בשרירי רצפת אגן, במצב בו “הדופן האחורית” של האגן מפרידה בין התעלות בנרתיק ופי הטבעת, וגורמת לצואה להיתקע.

במצב זה, ליקויים בתפקוד שרירי רצפת האגן הם הגורם העיקרי. כשהשרירים חזקים, הם הופכים להיות מקוצרים ועמוסי עודף מתח במנוחה, המתבטא בהתכווצות שרירים. כאשר שרירי רצפת האגן מעוותים, הם אינם מסוגלים להירגע מספיק על מנת לאפשר לצואה לעבור דרך הסוגר החיצוני בקלות וללא כאבים.

השלכות עצירות תקועה

כשהצואה תקועה, לגוף יש נטייה לרצות לדחוף אותה אל מחוץ לגוף באמצעות הפעלת מאמץ. אך מאמץ רק מחמיר את המצב. ככל שאישה מפעילה מאמץ דחיפה, השרירים מתהדקים יותר. במשך הזמן, הדופן האחורית של רצפת האגן נחלשת, תוך העצמת העצירות.

כעת, בנוסף לקושי הצואה לעבור את הסוגר החיצוני, היא נתקעת לכיס בדופן האחורית החלשה. ללא קשר לסיבות לעצירות הנובעת מליקויים ברצפת האגן, יש לשים קץ למצב.

שיטות התמודדות עם עצירות

ראשית, יש להתייעץ עם רופא כדי להבין היכן הבעיה, והאם היא קשורה למעי הגס, לפי הטבעת, לרצפת האגן או לשלושתם? במצב עצירות תקועה, יש להקפיד ליידע את הרופא לגבי כל התרופות הנוכחויות הנצרכות העשויות לגרום לעצירות.

אם אישה נוטלת תרופה לכאבי אגן כרוניים, היא עשויה לגרום לעצירות, ויש להתייעץ עם הרופא לגבי החלפת תרופה זו בתרופה שאינה גורמת לתופעות לוואי של עצירות.

פיזיותרפיה היא חובה כששרירי רצפת האגן אחראים לעצירות תקועה. עבודה על רצפת האגן עם פיזיותרפיסט מיומן משחררת נקודות תפוסות בואגינה או בפי הטבעת, ומרגיעה את שרירי רצפת האגן באמצעות הפחתת או מניעת הבעיה לחלוטין. המטפל מלמד את האישה שיטות, כגון טיפול עצמי ותרגילים המסייעים להפחתת או מניעת בעיות העצירות.

בנוסף, שינוי אופן הישיבה על האסלה מסייע לשחרור עצירות. תנוחת ישיבה נכונה משמעותית ביותר להרפיית רצפת האגן. על מנת לדמות את הישיבה הנכונה, יש להשתמש בשרפרף קטן על מנת לתמוך ברגליים. הברכיים צריכות להיות גבוהות יותר מהירכיים.

תנוחה זו מסייעת לשרירי רצפת האגן “להיתלות” סביב פי הטבעת ולהירגע מעט, כך שהצואה יכולה לעבור בקלות יותר דרך פי הטבעת.