צניחת איברי האגן

צצניחת איברי האגןניחת איברים באגן מתפיחה אחד או יותר מאיברי האגן וגורמת להם לצנוח לנרתיק. איברים אלו כוללים את הרחם, הנרתיק, המעיים ושלפוחית השתן.

תסמיני צניחת איברי האגן

התסמינים עשויים לכלול תחושת בליטה או משהו יורד מהנרתיק; חוסר נוחות במהלך קיום יחסי מין; בעיות במתן שתן, כגו זרם איטי, תחושת חוסר התרוקנות מלאה של השלפוחית, צורך להטיל שתן לעיתים תכופות, ודליפת כמות שתן קטנה במהלך שיעול, עיטוש או פעילות גופנית.

חלק מהנשים הסובלות מצניחת איברים באגן אינן חוות תסמינים כלל והמצב מתגלה במהלך בדיקה פנימית המבוצעת מסיבה אחרת, כגון הקרנת צוואר רחם.

סוגי צניחת איברי האגן

במצב זה חומרת התסמינים נקבעת בסולם של אחד עד ארבע, כשארבע מעיד על צניחה חמורה. צניחת איברים באגן משפיעה על החלק הקדמי, העליון או האחורי של הנרתיק. הסוגים העיקריים של מצב זה כוללים:

צניחה קדמית – באזור בו תפיחות שלפוחית השתן גורמת לצניחתה לדופן הקדמית של הנרתיק.

צניחת הרחם וצוואר הרחם – מצב זה עשוי להיגרם כתוצאה מטיפולים כירורגיים קודמים ברחם.

צניחת דופן אחורית – כשהמעי בולט קדימה אל הדופן האחורית של הנרתיק.

אישה עשויה לחוות יותר מסוג צניחה אחד במקביל.

הסיבות לצניחת איברי האגן

מצב זה נגרם כתוצאה מהחלשת הרקמות התומכות באיברי האגן. למרות שלעיתים נדירות סיבה אחת אחראית למצב, הסיכון לפתח אותו עשוי להיות מוגבר כתוצאה מתרחישים הכוללים:

גיל – צניחת איברי האגן נפוצה יותר ככל שגיל האישה מתקדם.

לידהבמיוחד לידה ארוכה או קשה, לידת תינוקות מרובים או לידת תינוק גדול. מקרים אלו משפיעים על מחצית מנשים שעברו לידות מורכבות, המשפיעות במידה זו או אחרת על צניחת איברים.

שינויי גיל המעבר – כגון היחלשות רקמות ורמות נמוכות של הורמון אסטרוגן.

עודף משקל, השמנה או שרירנים גדולים – כגון גידולים שאינם סרטניים הנמצאים סביב הרחם, או ציסטות אגן, אשר יוצרות לחץ נוסף באזור האגן.

ניתוחים קודמים באגן – כגו תיקון כריתת רחם או ניתוח בשלפוחית השתן.

הרמת משאות כבדים – כולל אימוני הרמת משקולות.

שיעול או התעטשות כרוניים – למשל, כתוצאה מעישון, בעיית ריאות או אלרגיה.

בדיקות גניקולוגיות

הרופא מבצע בדיקה פנימית לאבחון צניחת איברים באגן. הוא מבקש את האישה להתפשט מהמותניים ומטה ולשכב על מיטת הבדיקה, תוך שהוא מאתר באופן ידני גושים באזור האגן. חלק מהנשים עשויות לדחות את הבדיקה בשל מבוכה או דאגה מפני הממצאים, אך בדיקה זו חשובה, אורכת מספר דקות וזהה לבדיקת משטח.

אם מופיעים תסמיני שלפוחית השתן, כגון צורך למהר לשירותים או דליפה במהלך שיעול ועיטוש, בדיקות נוספות מבוצעות בבית החולים. לדוגמא, צינורית קטנה עשויה להיות מוחדרת לשלפוחית כדי לבדוק את תפקודה ולזהות בעיות דליפה. הרופא יחליט על הצורך בבדיקות נוספות טרם הטיפול בצניחת איברי האגן.

איך מטופלת צניחת איברי האגן?

נשים רבות הסובלות ממצב זה אינן זקוקות לטיפול, שכן הבעיה אינה פוגעת באופן רציני בפעילויות השגרתיות. שינויים בסגנון החיים, כגון ירידה במשקל ותרגילי רצפת אגן מומלצים במקרים קלים. אם התסמינים דורשים טיפול, צניחת איברי האגן ניתנת לטיפול ביעילות באמצעות החדרת מכשיר לנרתיק, המסייע להחזקת האיברים במקום.

ניתוח עשוי להיות אפשרות לחלק מהנשים, והוא כרוך בהענקת תמיכה לאיברים שצנחו. במקרים מסוימים נדרשת כריתת רחם, במיוחד אם האיברים בולטים כלפי חוץ. רוב הנשים חוות איכות חיים טובה יותר לאחר הניתוח,אך קיים סיכון שהבעיות יוותרו או אף יחמירו.

מניעת צניחת איברי האגן

קיימים מספר היבטים עליהם יכולה אישה להקפיד כדי להפחית את הסיכון למצב זה:

פעילות גופנית – ביצוע קבוע של תרגילי רצפת אגן, והימנעות מהרמת משאות כבדים.

שמירת משקל תקין – או ירידה במשקל במצב של משקל עודף.

תזונה נכונה – הכוללת שפע סיבים ופירות וירקות טריים, לחם מלא ודגנים למניעת עצירות ומאמץ בשימוש בשירותים.

הימנעות מעישון – גמילה מסייעת להפחתת הסיכון לצניחת איברי האגן.